#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שומר שחייב לשלם, מאיזה מין קרקע חייב לשלם -מעידית או מזיבורית?  ומה הדין כשהשתנה השווי של הפקדון, האם משלם כמו השווי של הפקדון בזמן קבלת השמירה או כמו השווי שהיה בזמן שמחייב אותו לשלם?	משלם מעידית וכמה שהפקדון שווה בזמן שמחייב אותו לשלם.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות פקדון/סימן רצא/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה החילוק בין גזלן -שמשלם כמו שהיה שווה בזמן שגזל -לשומר שמשלם כמו השווי של הפקדון בזמן הפשיעה?[2 מתוך 3]	"1.רק שומר שהפקדון ברשות בעלים למכירה ולהקדש, לכן שינוי המחיר הוא ג""כ ברשות הבעלים, אבל כשנגזל החפץ, אינם יכולים להקדישו ולמוכרו.[ריטב""א]                <br>2. רק גזלן שחל עליו חיוב אונסין בשעת משיכת הגזילה משלם כשעת הגזילה, אבל בפיקדון לא מתחייב אלא בשעת הפשיעה.[רמב""ן]  וגם למ""ד ששומר מתחייב בשעת משיכה, לא חל בפועל חיוב אלא שבזמן שפשע, הוברר למפרע שבזמן המשיכההתחייב.[קצוה""ח]                 <br>3.מונח בקבלת השמירה התחייבות אף לענין יוקרא אבל גזלן הוא לא בפרשת שומרים ולכן הוא חייב רק כשעת מעשה הגזילה.[נתה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות פקדון/סימן רצא/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ביקשו ממנו לשמור ואמר אחד מהלשונות הבאים: 1]הנח לפני. 2]הנח. 3]למה לא אקבלנו. 4]אתן עיני בו. 5]אקבלנו ולא אירע בו נזק.6]הנח לפניך או הבית לפניך -וקיבל ע""ז שכר. 7] הנח כאן.    באלו לשונות יש בהן קבלת שמירה ובאלו לשונות לא? 8] ומה הדין כשביקש ממנו לשמור והניחו לפניו אך הוא שתק ולא השיבו ולא לקחו בידו, האם יש בזה קבלת-שמירה?"	"1]כן.     2]בעיא דלא איפשיטא, ולכן פוסק השו""ע שלא קיבל עליו שמירה, וכתבו שלשיטת השו""ע לעיל [סימן ר""ב] שבכל בעיא שלא איפשטא מהני תפיסה, ה""נ תועיל תפיסה.     3]כן.       4]לא.      5]כן.         6]לא, [והרי זה כמו שאמרו בגמ' על ""הנח לפניך""] וקבלת השכר היא על הסכמתו שיהא מונח חפציו בביתו, שזה כמו הנח לפניך.          7]כנ""ל בתשובה 2 [ט""ז].          8] לא, כי אין הוכחה שהתכוון לקבל שמירה.[נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות פקדון/סימן רצא/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ביקשו ממנו לקחת עמו חבילה למקום אחר שאליו הוא נוסע ואמר ""הנח"" והניחו לפניו את החבילה ונסע עמה בלי לנגוע בה, האם קיבל על עצמו לשמור? ומה הטעם? והאם הוא חייב בשמירתו? ומה הדין אם הרים את החבילה?"	"אמנם הוא קיבל ע""ע לשמור, והטעם בזה משום  שבזמן שקיבל את החבילה, הוא יודע שהבעלים לא יכולים לשומרו - שהרי הוא מוליך את החבילה למקום שהבעלים לא נמצאים, ולכן יש אומדנא שקיבל על עצמו לשמור.[סמ""ע ונתה""מ] אבל כיון שאנו פוסקים ששומר צריך לעשות מעשה קנין כדי שיחול עליו דין שומר והוא לא עשה מעשה קנין - אפילו אם הוא יפשע בשמירת החבילה הוא יהיה פטור על מה שיקרה לחבילה, ורק אם הוא יזיק את החבילה, נוכל לחייבו מדין מזיק.         <br>ואם הרים את הפקדון - כיון שנתכווין לקבל ע""ע לשמור וגם הרים, עשה קנין לשמירה וחייב בשמירתו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות פקדון/סימן רצא/סעיף ב	החיוב לשלם לא תלוי בהסכמתו לשמור אלא ב...	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הקונה חפץ בחנות ואמר הקונה למוכר שמשאירם כאן עד שיבוא אח""כ: 1] באיזה אופן לא קיבל לשמור?                  2]ובאיזה אופן [1 מתוך 2] קיבלו הבעלים לשומרו, ואיזה דרגת שמירה?"	"בסתמא לא, אך כשעדיין  לא שילם והוא זבינא דרמי על אפיה או כשלא נותנים לקחת  את החפץ עד שישלם הוי שומר שכר.[נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות פקדון/סימן רצא/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בקשו ממנו לשמור במקום שאינו משתמר ואמר הנח, האם קיבל לשמור?	"נחלקו הראשונים והביא הרמ""א את ב' השיטות ולומד הרמ""א שפסק הרא""ש שקיבל לשמור, והביאו הרמ""א להלכה - כפי הבנתו בדברי הרא""ש."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות פקדון/סימן רצא/סעיף ב	האם תשובתך מוסכמת לכל השיטות	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ביקשו ממנו שיקח איתו למקום שהוא נוסע חבילה ואמר ""הנח"", והניחו לפניו ונסע כך בלי לנגוע בחבילה. במהלך הנסיעהכשהיה בחוץ במקום שאינו משתמר יצא לנקביו  והשאיר בחוץ את החבילה ונגנבה החבילה, מקרה זה הובא לפני הרא""ש וחייב את המוליך אע""פ שרק אמר ""הנח"",    מה הם 2 ההבנות שמחמתם חייב הרא""ש? ומה הנפק""מ ביניהם?"	"הנתיה""מ לומד שנחשב למזיק - במה שהניח חפצי חברו במקום שעלול להאבד, וגם אם קיבל שמירה בבעליו עמו, חייב.         הסמ""ע לומד, שכיוון שהשומר נוסע ולא יוכלו הבעלים לשמור, ברור שקיבל השומר על עצמו לשמור,[ואע""פ שלא עשה מעשה-קנין, הרא""ש לשיטתו שמספיק הסתלקות-הבעלים{מחנ""א ורעק""א}] אבל בבעליו עמו, יהיה פטור."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נתן רשות לשכנו שנמצא עכשיו באמצע-בניה להניח כסאות-כתר בביתו ובחצרו את קרשי-הסוכה שלו ופשע בשמירתם ונכנסו ילדי -""המתמידים"" ושברו את קרשי-הסוכה ואת הכסאות, [וסיכמו שהכסאות יהיו מונחים בביתו וקרשי-הסוכה בחצר], האם חייב לשלם?      ומה הדין כשילדיו שברו את הכסאות ואת קרשי-הסוכה?"	"על החפצים שסיכם עמו שיהיו מונחים בבית, חייב כי קיבל לשומרם גם כלפי נזקים שנעשים ע""י אחרים,שהרי  בנ""א מקפידים שזרים יכנסו אל בתיהם לשומרו ובהכרח שהוא ישמרם, [ש""ך]        ויש חולקים.[דרישה ומחנה אפרים]<br>בחצר, על אחרים פטור כי לכו""ע לא קיבל ע""ע לשמור שאחרים לא יזיקוהו,            כלפי עצמו שלא ינזקו ממנו, נחלקו הראשונים והפוסקים האם קיבל ע""ע לשמור, השו""ע פוסק, שלא קיבל שום שמירה, אך דעת התוס' והרא""ש וכך פוסק המהרש""ל, שקיבל ע""ע שמירה כלפי עצמו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא	"יש חילוק בין אם הילדים שלו הזיקו או אחרים , וגם כשהזיקו  ילדיו  אין זה מוסכם שקיבל שמירה ע""ז."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] שאל או קיבל לשמור כלי של זהב ואמרו לו הבעלים שהוא כלי כסף ופשעו בשמירתם, כמה צריכים לשלם? ומה הטעם? והאם צריכים לישבע שאינם ברשותם?            2]הזיקו וטוענים הבעלים שהוא היה עשוי מזהב ואף מוכנים לישבע ע""ז שהוא היה זהב, כמה ישלם כשהשומר מאמין שהוא מזהב? ומה הדין כשהשומר אינו יודע האם הוא מכסף/זהב, האם נאמנים הבעלים בשבועה ליטול מהשומר זהב - כשבזמן ההפקדה לא אמרו לו שהוא מכסף וכשאמרו לו שהוא מכסף?"	"השואל והשומר משלמים כמו השווי של כלי כסף, כי קיבלו ע""ע רק שמירה של כסף, והגרעק""א מסתפק ונשאר בצ""ע האם נשבע שבועה שאינו ברשותו - שהרי השבועה לא נאמרה כשחושדים בו שהוא גזלן אלא באופן שמשלם שאז חושדים שמא נתן בו עיניו אבל כאן הרי לא משלם את כל הכלי אלא רק שווי של כסף.<br>2.כשהזיק, משלם שווי של זהב, כי הוא הערך האמיתי של הכלי,    אלא שכשהשומר לא יודע האם הוא מכסף/מזהב והבעלים טוענים שהוא מזהב, הדבר תלוי שאם בזמן ההפקדה אמרו לשומר שהוא מכסף, אף בשבועה לא נאמנים ליטול זהב,     אבל אם נתנו לו בשתיקה, נאמנים בשבועה שהוא זהב וגובים מהמזיק זהב.[ש""ך]"	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף ד/סימן רצ""א סעיף ד"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שאל כלי ל7 ימים ואמר לו המשאיל שהוא עשוי מכסף ואחרי יומיים נודע לו ע""י אדם אחר שהוא עשוי מזהב והמשיך השואל להשתמש בכלי ואח""כ נאנס הכלי, האם משלם כמו כלי כסף או כלי זהב? ומה הטעם?"	"מחלוקת הקצוה""ח והנתיה""מ, הנתיה""מ סובר שמשלם כסף - כי כשהבעלים הודיעו לשואל שהכלי עשוי מכסף, מונח בהודעתם מחילה מצידם על חיובי שואל של זהב,  הקצוה""ח סובר, שמשלם זהב, כי ברגע שהשתמשו בכלי לאחר שנודע להם שהוא זהב, השתעבדו בחיובי שואל בזהב - שהרי המחייב של שואל הוא ההשתמשות - שכל ההנאה שלהם."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף ד/סימן רצ""א סעיף ד"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיבל לשמור כלים או אבנים עשויים מזהב או אתרוג וחשב מעצמו שהם עשויים מכסף ושוים הרבה פחות, ופשע בשמירתם,  כמה משלם?	"בכלים  3 שיטות:                                                                                               <br>1.דעת ההגהות מרדכי, משלם כסף.     2.לדעת המהרש""ל והקצוה""ח, משלם זהב.            3.הש""ך מחלק, באבנים, משלם זהב, שהרי ידוע שיש בערך שלהם שינויים רבים וקיבל ע""ע שמירה כמו הערך האמיתי שלהם, אבל בכלים, משלם כסף, והוא ספיקא דדינא כי ההגהות מרדכי נשאר בצ""ע.       ויל""ע כשנתנו לו לשמור על אתרוג ולא אמרו לו את שויותו ומעצמו סבר השומר שהוא שוה 100 ש""ח ובאמת הוא היה שוה 700 ש""ח כמה ישלם - שהרי י""ל שלדעת הש""ך ישלם 700 כי י""ל שזה דומה לאבנים שידוע שיש בה הרבה מחירים וכלל לא ברור שהערך שהוא חשב שיש לו הוא השווי האמיתי שלו."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף ד/סימן רצ""א סעיף ד"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שומר על אבידה או גזלן שחשבו  שהאבידה או הגזילה שברשותם עשוייה מכסף ופשעו בה ואח""כ התברר שהיא עשוייה מזהב, כמה ישלמו? ומה הטעם?"	"הנתיה""מ סובר , שגזלן משלם זהב, כי הוא משלם בעל כרחו ואינו צריך דעת קנין. ובשומר אבידה, הוא תולה את זה במחלוקת ראשונים והשו""ע פוסק כשיטות הראשונים שמשלם כסף.                                          הקצוה""ח  בשתיהם מסתפק ונשאר בצ""ע - כי שמא כדי להתחייב צריך שיהיה להם דעת קנין וכשחשבו שהוא מכסף, לא נוכל לחייבם בזהב."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף ד/סימן רצ""א סעיף ד"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיבל משכון מגוי והשאילו לאחר-ברשות הגוי, והשואל פשע במשכון או הזיקו בידים, והגוי מחייב את המשאיל שישלם לו על הפסד המשכון יותר משוויו, האם צריך השואל לשלם למשאיל את כל מה שמוציא ממנו הגוי או רק את הערך האמיתי שיש למשכון? ומה הטעם?	"מחלוקת הפוסקים:             דעת ת' גאוני בתראי וכך פוסק הסמ""ע, שמשלם כמה שמוציא עבור תביעתו של הגוי ומדינא דגרמי.                אבל דעת הש""ך והקצות, שמשלם רק כמו השווי שיש בשוק למשכון, כי השווי של המשכון נקבע לפי השוק ולא מה שהגוי מוציא מהמשאיל שלא כדין, וכן השואל התחייב בחיובי שואל רק על שויו בשוק, ולכן אף כשהזיקו בידים, אין סברא לחייב אותו יותר ממה שהוא באמת שווה."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף ד/סימן רצ""א סעיף ד"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיבל לשמור והטעהו הבעלים ואמר לו שא""צ לשלם מכס על הפקדון שמוסר לו ואח""כ המכס החרימו, וטוען השומר שאיננו רוצה לדון עם המכס כלום, הדין עם מי?"	עם השומר - שהרי הטעהו.             ונחלקו הפוסקים האם הדין זה גם באופן שהבעלים לא ידעו ולא התכוונו להטעותו.	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף ד/סימן רצ""א סעיף ד"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]האם צריך לעשות קנין כדי לקבל שמירה או שמספיק שהסתלקו הבעלים לשומרו? ומהו ההלכה למעשה? 2]האם שומר שכר צריך קנין? ומה הטעם?	"1]מחלוקת ראשונים והפוסקים כמו 2 צדדי השאלה והשו""ע כאן הביא את 2 הדעות, אך השו""ע להלן והש""ך ורעק""א פוסקים שצריך לעשות מעשה קנין,והרמ""א להלן סימן ש""מ [סעיף ד'], מביא את השיטה שמספיקה הסתלקות-הבעלים, והש""ך שם נוקט שכך פוסק הרמ""א, אלא שהביא בשם המהר""י בן לב שיכול לומר קים לי כדעת השו""ע.                                               2]הנתיה""מ כתב ששומר שכר ל""צ לעשות קנין נפרד, כי השכר שהוא מקבל נחשב לקנין כסף.          והערך שי הוסיף, שאפילו באופן שעדיין לא קיבל  את השכר- כיון שהוא עתיד לקבל שכר, באותו הנאה שהוא עתיד לקבל שכר, הוא משתעבד מדין ערב וחל עליו שעבוד של ש""ש."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף ה	"התשובה  לשאלה 2 היא לא של""צ לעשות קנין אלא שיש תחליף לקנין רגיל."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שומר פשע בפקדון ולבסוף נאנס הפקדון: 1] מתי פטור לשלם?                2] מתי חייב?                                         3]ומתי נחלקו בו הפוסקים?	1]כשהאונס לא קשור לפשיעה.      2]כשהאונס מחמת הפשיעה.      3] באונס שלא שכיח כלל אף כשהוא מחמת הפשיעה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]שכח היכן הניח את הפקדון, האם חייב? ומה הטעם?  [2 סברות ונפק""מ ביניהם]               2]מה הדין כשמבקש השומר מהבעלים שימתין כמה ימים עד שימצא את הפקדון, האם צריך להמתין לו?"	"1]חייב, וא""צ להמתין לו, והטעם:1.משום חיובי שומרים - ששכחה אצל שומרים נחשבת לפשיעה. 2.משום מזיק - שהנחת חפץ  חברו במקום שעלול לשכוח, נחשב להיזק בחפץ. ולסברא זו, אף בבעליו עמו, חייב.                        2]לא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שומר חינם פשע ונגנב אך איננו יודע האם נגנב מחמת פשיעה או שלא מחמת הפשיעה - ואף יותר מסתבר שנגנב לא מחמת הפשיעה, האם משלם? ומה הטעם?	"דעת התרוה""ד וכך סותמים משמו הש""ך והסמ""ע שמשלם, שהרי חלק מחיובי השומרים הוא, לישבע מה אירע לפקדון - ומתוך שא""י לישבע משלם, אך מביאים שהשו""ע להלן סימן ש""ג [סעיף י'] ולהלן סימן ש""מ חולק וכך מבואר ברא""ה וכך פוסק הקצוה""ח [שם בסימן ש""מ] שבשומרים לא אומרים מתוך."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"גנבו את הפקדון, ובזמן שבאו הגנבים היה יכול להבריח  את הגנבים ע""י שהיה צועק או מזמין אנשים שיבריחום ולא הבריחם, האם חייב לשלם? ומה הטעם?"	כשהיה יכול להזמין אנשים בחינם, חייב, וכן כשאנו אומדים שהצעקה היתה מספיקה, כי מה שלא צעק, נחשבת לפשיעה, אבל אינו מחוייב להזמין אנשים בשכר.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שומר פשע בשמירת בהמה ויצאה לאגם ואח""כ מתה:<br>1]באיזה אופן פטור?                             2]מה הדין כשנגנבה מחמת שהניח אותה באגם ואח""כ מתה כדרכה אצל הגנב? ומה הטעם?<br>3]ומה הדין כשהבהמה עלתה מעצמה להר ומתה, האם חייב השומר?"	"1]כשמתה באגם, פטור - כי אמנם השומר פשע בשמירתו, המיתה של הבהמה היא לא מחמת הפשיעה.                                              2]כשנגנבה הבהמה מהאגם אפילו שמתה אח""כ ברשות הגנב, חייב - שהרי הגניבה היתה מחמת הפשיעה וברגע שנגנבה הבהמה, התחייב השומר, ולכן גם כשאח""כ מתה הבהמה, אין סברא לפטור את השומר בגלל שמתה, כי גם אם הבהמה לא היתה מתה, הרי היא היתה נשארת אבודה לבעלים במה שהיא נשארת ברשות הגנב.<br>3]פטור, כי העלייה לאגם נחשבת כאונס-גניבה ולא כפשיעה וש""ח פטור בה.[וש""ש חייב בה]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף ט	"לתשובה 3 יש חילוק בין ש""ח לש""ש."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שומר חינם שלא שמר על בהמה והגיע אריה או זאב וטרפה, מתי פטור [לכו""ע]? מתי חייב? ומתי הוא מחלוקת הפוסקים? ומהו ההלכה למעשה[3 שיטות]?"	"כשעזב את הבהמה בזמן שרגילים בנ""א ליכנס לעיר, בכל אופן פטור - כי זה קרה בזמן שלא היה  מוטל עליו לשמור.<br>כשנכנס לעיר בזמן שלא רגילים בנ""א ליכנס לעיר, אנו אומדים אם השומר היה נשאר לשמור על הבהמה האם היה מצליח למנוע את הנזק - שאם היה מצליח, חייב,<br>ואם לא היה מצליח,נחלקו הראשונים והפוסקים, שיטת הרמב""ם וכך פוסק השו""ע, שפטור - שהרי האונס הוא לא מחמת הפשיעה שעזב את הבהמה.                    שיטת התוס' והראב""ד וכך פוסק הרמ""א להלן [סימן ש""ג] שחייב - ומשום ב' סברות: א. שמא היה מתקיים בשומר:""ומוראכם וחיתכם בארץ"".    ב. שמא היה השומר מקיים בעצמו:""גם את הארי הכה את עבדך"".       ופוסק הש""ך, שהממע""ה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף ט	תתמקד בנושא: 1] באיזה זמן  עזב את הצאן. 2] מה היה קורה אם היה נשאר עם הצאן.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתנו לו בגדים לשמור והניחם בתוך תיבה שיש בה אוכל ובאו עכברים וקלקלו את הבגדים, באיזה אופן פטור? ובאיזה אופן חייב?	"כשיש מים באזור שהיתה מונחת התיבה, פטור, כי הדרך של העכברים לקלקל רק מכח צמאון, ואם לא היה מים באזור התיבה, חייב.  ואם הניח את הבגדים בתיבה שאין בה אוכל, פטור.  [ובערוה""ש הביא י""א שחייב אף בזה.]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות פקדון/סימן רצא/סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שומר שהיה לו רעיון יצירתי שהגנבים לא יעלו על דעתם שמונחת שם דבר, וגנבוהו, האם חייב?	"פטור. [מהרי""ק ותרוה""ד המובאים בב""י [י""ט] ובדרכ""מ [סוף ס""ק ח'] אך יל""ע  - דשמא  היינו רק משום שהם מדברים על ש""ח שחייב רק בשמירה פחותה  אבל ש""ש שחייב בגנו""א ובשמירה מעולה, אף לשיטות הראשונים שש""ש פטור בגינבת-אונס שמא יהיה חייב, כי ש""ש צריך יותר להעלות על דעתו - כמו שמצינו להלן סימן ש""ג כשדיבר על גנב כדי להפחידו ומחמת זה בא הגנב, ש""ש חייב וש""ח פטור , וצ""ע ."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות פקדון/סימן רצא/סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיבל לשמור כסף או כלי כסף או חתיכות של כסף, היכן מוטל עליו להניחם? וכשקובר אותם בעומק-האדמה, כמה השיעור המנימום שצריך לחפור? והאם יש גם שיעור של מקסימום - שאינו יכול לחפור בשיעור גדול יותר?	"מניח במקום המשתמר כמו מה שמקובל  באותו מקום לשמור אותם - וכמו המקום המשתמר שרגיל השומר להניח את כספו.                ואם הוא מקום שמצויים בו גנבים, חופר  בעומק  האדמה שיוכל להיות  שיעור של טפח שיכסה מעל הפקדון טפח אדמה.         ונחלקו הפוסקים האם יכול לחפור באדמה יותר עמוק, הלבוש סובר, שאינו יכול - כי שמא עי""ז יוכלו הגנבים לזהות שיש באדמה חלל, והסמ""ע סובר, שיכול ולא אמרו שיעור טפח אלא בתור שיעור מנימום."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שומר או שואל שהחזירו את הפקדון לאשת הבעלים ופשעה בשמירת הפקדון, האם חייבים השומר והשואל? ומה הטעם?	שומר, פטור, שואל חייב - כיון שכל הנאה של השואל, מצופה ממנו שיחזיר למשאיל בעצמו.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות פקדון/סימן רצא/סעיף כא	יש חילוק ביניהם	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"חסידים של אדמו""ר רצו שהזהב שלהם יהיה שמור ע""י האדמו""ר  וקיבל  האדמו""ר את הזהב וכל החסידים יודעים שהמשב""ק שומרו ולא האדמו""ר ופשע המשב""ק בשמירת הזהב: 1]האם האדמו""ר שקיבל את הזהב חייב לשלם? ומה הטעם? 2] כשאין מי שישלם, האם יכולים החסידים לחייב את האדמו""ר?"	"1] 2] כשידוע לכל שהאדמו""ר הוא לא השומר אלא המשב""ק, אין שום חיובי שמירה על האדמו""ר -                       והגדר בזה, שזה נחשב כמו שהבעלים מסרו למשב""ק או למי שממונה על ידו, ולכן גם כשאין מי שישלם, פטור האדמו""ר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות פקדון/סימן רצא/סעיף כא/סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שומר שמסר לשומר אחר שלא כדין ובאו עדים ששמר כראוי ונאנס הפקדון אלא שגם העידו שהשומר הב' שלח יד בפקדון לפני שהפקדון נאנס, האם חייב  השומר הראשון? ומה הטעם?	"מחלוקת ראשונים, הריטב""א סובר שמחייבים על שליחות יד רק  כשהשומר שלח יד ולא על שליחות יד של אחרים ואפילו כשהם באו על ידו, והרא""ש סובר - וכך פוסקים הקצוה""ח והנתיה""מ, שחייב, כי זה נחשב לפשיעה - שמסר את הפקדון למי שיגזלנו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות פקדון/סימן רצא/סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]לכו""ע לכתחילה אסור לשומר למסור לשומר אחר? מה הטעם? 2]ובדיעבד, אנו פוסקים שאף אם מסר, חייב, מה הטעם? ומה הנפק""מ ע""פ טעם זה?               3] ומה הדין באופן שחייב השומר הראשון על מה שאירע אצל השומר הב' אלא שאין לשומר הראשון לשלם, האם יכולים לגבות מהשומר השני? ומה הטעם?"	"1] לכו""ע אינו יכול, כי אין רצונו שיהא פקדונו ברשות אחר.[תוס']         2]חייב, כי הבעלים לא מאמינים לשבועה של אחר, ולכן כשהבעלים ראו ששמר כראוי ואירע אונס אצל השומר השני, נשבע השומר הראשון ופטור, וכן כשעדים מעידים שהשומר השני שמר כראוי ואירע אונס, פטור השומר השני.                 3]יכולים, כי השומר השני אשם והאשמה היתה בחפץ הבעלים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף כו/סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעלים מינו שומר שהוא מוגדר ""קל שבקלים"" והשומר מינה במקומו שומר שהוא ""אדיר שבאדירים"" ונאנס ממנו הפקדון, האם חייב? ומה הטעם?                 ומה הדין כשש""ח שהוסיף ברמת אחריות השמירה - שמינה ש""ש ונאנס ממנו הפקדון? ומה הטעם?"	"בשתיהם, חייב - כשמסר לש""ש הוא מדינא דגמרא ומשום שלא האמינוהו בשבועה, וכשמינה אחר שכולם יודעים שהוא יותר נאמן, נחלקו בו הראשונים, והשו""ע פוסק שחייב, כי לשומר אין רשות להאמין למי שאין לבעלים עסק עמו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף כו/סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שומר או שואל מסרו למי שהבעלים רגילים להפקיד ולהשאיל ונאנס הפקדון, האם חייב?	"שומר, מותר לכתחילה,                    בשואל, נחלקו הפוסקים, בפשטות אפשר וכן משמע בשו""ע , והנתיה""מ מחדש, שלא , כי חידש שמכיון של""ש מציאות של שמירה על מתה כדרכה, כשממנה אחר, חסר במינוי השמירה על מתה כדרכה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף כו/סעיף כו	יש חילוק ביניהם	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שומר מסר לאדם שהבעלים הפקידו אצלו פעם אחת ונאנס הפקדון, האם חייב? ובאיזה אופן לכו""ע יכול למסור למי שיודע שהבעלים מסרו רק פעם אחת לאותו אדם שהוא רוצה עכשיו למסור לו - ואפילו שאח""כ הפקידו אצל אחרים?"	"נחלקו הפוסקים בגדר שרגיל להפקיד:                  הב""ח סובר והביאו הגרעק""א, שאם אנו לא יודעים שהבעלים הפקידו אחריו אצל מישהו אחר, מספיק שאנו יודעים שהבעלים הפקידו אצלו פעם אחת.                  הב""י והסמ""ע סוברים, שצריך שנדע שרוב הפעמים הבעלים מפקידים אצלו.                                            2]כשהשומר בא להשיב את הפקדון לאותו אדם שנשלח ע""י הבעלים למסור לו את הפקדון - והטעם, שבשליחות ששלח אותו הבעלים מונח גילוי דעת של הבעלים שכלפי אותו פקדון, מאמינים לו, שהרי השומר יכול לומר לבעלים, כיון שלא קיבלתי ממך את הפקדון, לאו בע""ד דידי את.<br>ולכן, אומן שקיבל כלי לתקנו - ע""י שליח של הבעלים, אחרי שתיקן את הכלי מותר לו לכתחילה למסור אותו  בחזרה לאותו שליח- אף בלי לדבר ע""ז עם הבעלים. [ושב הכהן המובא בפ""ת ס""ק ט""ז] אך הביא הפ""ת שהמשאת בנימין מביא שבתשובות הגאונים כתבו שהדין עם הבעלים וצ""ע."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף כו/סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אלו אופנים יתכן שהבעלים הפקידו אצלו ואעפ""כ השומר אינו יכול להפקיד אצל אותו אדם? [2 אופנים מתוך 4]"	"1]צריך שהבעלים הפקידו אצלו אותו שווי של פקדון שהשומר רוצה למסור לו.<br>2]שאותו אדם יהיה באותו מצב רוחני וגשמי כמו שהיה בזמן שמסרו לו - שאם הוא רח""ל נהיה אדם פחות נאמן או שנהיה עני, א""י למסור לו.           3]כשהבעלים הפקידו אצלו בשעת-חירום, אין מזה ראיה שהוא נאמן עליהם.[ב""י]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף כו/סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שומר-שכר מסר את הפקדון לשומר חינם שהבעלים רגילים להפקיד אצלו ואח""כ באו עדים ששמר כראוי וקרה אונס בפקדון, האם חייב מדין תחילתו בפשיעה - שהוריד ברמת אחריות השמירה מש""ש לש""ח? ומה הטעם?"	"לא - כיוון שמסרה לבן דעת, המיעוט בשמירה לא נחשב לתחילת פשיעה.[דעת השו""ע] לדעת המהרש""ל חייב כיון שמיעט בשמירה, אך השו""ע לא פסק כן.<br>התוס' מסתפק [והובא בקצות] שיהיה פטור שומר שמינה שומר אחר וסיכם עמו מראש שהוא יהיה פטור אף מפשיעה - כיון שמסרה לבן דעת."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף כו/סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שומר שמסר למי שהבעלים רגילים להפקיד אך מיעט בשמירה, ואירע אונס/פשיעה  בפקדון:               1]מה הדין כשלא באו עדים שאירע אונס אלא שרוצה  השומר הב'  לישבע, האם נאמן בשבועה ויפטר השומר הא'?                         2]מה הדין כשמעידים עדים ששמר כראוי ואירע אונס בפקדון, האם חייב השומר הא'?	"1]באונס, מחלוקת הפוסקים: השו""ע פוסק, שהוא לא נאמן, וביארו האחרונים, כי כדי להיות נאמן בשבועה, צריך שהוא יהיה בעל דבר, ולכן אע""פ שהוא נאמן לבעלים, כיון שמיעט בשמירה, השומר הב' כלפי אונסין הוא לא בעל דבר כלפי הבעלים - שהרי הבעלים היה מתנגד למינויו שממעט בשמירתו או לכל הפחות כלפי הוספת השמירה שמינו הבעלים, הוא לא בעל דבר.  והש""ך פוסק כדעת רבינו ירוחם, שפטור השומר הא' כיון שמסרה לבן-דעת שנאמן אצל הבעלים, לא אכפ""ל שמיעט בשמירה וכל החיוב של השמירה הועתק לשומר הב'.        בפשיעה, נחלקו הפוסקים בדעת השו""ע, לדעת הנתיה""מ כיון שמיעט בשמירה, השומר הב' לא בע""ד ולא נאמן בכלום, לדעת הקצוה""ח כלפי פשיעה, נאמן השומר הב' כיון שהוא נאמן כלפיהם ונשבע הב' ועי""ז נפטר הא' לשלם ולישבע.                    ואם לא יהיה לשומר הב' לשלם וירצה הבעלים לגבות מהשומר הא', יהיה דינו תלוי במחלוקת המשולשת שישנה האם דינו שוה למסר לאשתו ובניו שגם שם נחלקו הפוסקים כשאין להם לשלם האם יכול לגבות מהבעל.<br>2] השו""ע פוסק שפטור השומר הא', וכן הוא לדעת הש""ך הנ""ל, דעת המהרש""ל שחייב, כי המיעוט בשמירה נחשב לפשיעה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף כו/סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שומר שכר ביקש מהבעלים שישמרו על הפקדון יום אחד ונגנב הפקדון מרשות הבעלים, האם השומר חייב? ומה הטעם?	"חייב, כי כשהבעלים עזרו לשומר לשמור, לא הפקיעו ממנו את החיוב אחריות שמוטל עליו כלפי גנו""א של הפקדון.[ש""ך]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף כו/סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שומר מסר את הפקדון לאשתו או לבנו בגיל 12.5 או לעבדו והם פשעו בפקדון, האם חייב?              והאם אף לכתחילה מותר למסור להם?	"מותר למסור לאשתו לבניו הגדולים ולעבדיו העבריים אף לכתחילה  כי ""כל המפקיד על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד"".  ואינו יכול למסור לבניו הקטנים ולעבדיו הכנעניים.               כשמסר למי שאינו יכול למסור, חייב."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף כו/סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשומר-שכר למסור את הפקדון לאשתו של השומר או לבניו הגדולים?              ומהי הסברא של האוסרים[1 מתוך 2]?	"מחלוקת הראשונים, הנימוק""י סובר וכך פוסק הש""ך שיכול.     הריטב""א סובר שאינו יכול- והטעם, שהרי אשתו ובניו הם ש""ח ואין להם חיוב אחריות על גניבה ואבידה, ודעת הקצות, כלפי גנו""א אין להם שום נאמנות, ולדעת הנתיבות, משום כך הם לא נחשבים לשומרים אף כלפי פשיעה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף כו/סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שומר שמסר לשמור במקומו לאשתו ולבניו או למי שהבעלים רגילים להפקיד והם פשעו בפקדון ואין להם לשלם, האם חייב השומר לשלם במקומם? ומה ההלכה למעשה?	"באשתו ובניו, נחלקו הראשונים, והרמ""א מביא את 2 הדעות וכאן לא הכריע בזה ולומד הגר""א שזה מחלוקת השו""ע והרמ""א שהשו""ע סובר שפטור והרמ""א לעיל [סימן ע""ב] פוסק שחייב [גר""א בליקוט].                                         באדם זר שרגילים הבעלים להפקיד אצלו נחלקו הראשונים והפוסקים ו3דעות בזה:    1.הרא""ש ובעה""ת סוברים, שזה תלוי באותו מחלוקת.                       2.הרמב""ן והרשב""א סוברים,  שלכו""ע פטור.                    3.הסמ""ע והגרעק""א כתבו, שלכו""ע חייב.       ולדעת הגר""א הנ""ל נחלקו בזה השו""ע והרמ""א השו""ע פוטר והרמ""א מחייב.             וה""ושב הכהן"" המובא בפ""ת [סוס""ק ט""ז] כתב שאין בידינו להכריע בזה ולא נוכל להוציא מיד המוחזק."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף כו/סעיף כו	יש חילוק ביניהם	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שומר שכר שמסר בהיתר לשומר שכר אחר - כגון למי שגם הבעלים רגילים להפקיד אצלו והשומר השני לא מחזיר את הפקדון - והשומר השני מוכן לישבע שהוא לא פשע בשמירת הפקדון  אבל הוא לא מוכן לישבע מה אירע לפקדון - אונס או גניבה, האם בגלל זה מחוייב השומר הראשון לשלם? ומה הטעם?	"נחלקו בזה הראשונים והפוסקים:                שיטת הרמב""ן וכך פוסק  הש""ך, שחייב השומר הראשון לשלם - כי מוטל על השומר לברר לבעלים מה אירע לפקדון וכיון שהבעלים לא מקבלים בירור מה אירע לפקדון, חייב השומר הראשון לשלם.           <br>שיטת הרשב""א וכך פוסק הקצוה""ח,שהשומר הראשון פטור - שהרי יתכן שהפקדון נאנס."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף כו/סעיף כו	חשוב האם תשובתך מוסכמת!	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]האם שומר חינם יכול לקבל אחריות של שומר שכר או של שואל - בלי לעשות קנין?             2] וא""כ, כיצד? ומה  ההלכה למעשה?"	"1]2]אחריות של שואל - להתחייב באונסין, יכול, ואיננו צריך לעשות לזה קנין מיוחד אלא באותו זמן שחל עליו חיוב שומר, בהנאה שיש לו  בזה שחושבים שהוא שאל ממנו - ועי""ז חושבים עליו שהוא אדם נאמן, גמר ומשעבד נפשיה.<br>נחלקו הראשונים[2 תירוצי התוס' ועוד] האם רק אחריות של שואל יכול לקבל- ומשום שיוצא עליו קול שהוא אדם נאמן שאפשר להשאיל לו אבל כלפי קבלת אחריות של ש""ש, שלא שייך לומר כן, אינו יכול לקבל ע""ע אא""כ יעשה קנין סודר מיוחד עבור זה או שמא. לא שנא.                     ולמעשה , בש""ך [ס""ק מ""ט] ובסמ""ע [להלן סימן ש""א] מבואר שיכול לקבל ע""ע גם אחריות של ש""ש."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שומר חינם קיבל ע""ע אחריות של שומר שכר ואירע אונס לפקדון ומוכן לישבע שלא פשע אך לא מוכן לישבע את השבועה של ש""ש שנאנס, האם חייב לשלם[מהי  דעת הקצוה""ח בזה ]?"	"הש""ך מביא שהסתפק בזה ר""א ששון - ויסוד הספק הוא - האם כשקיבל ע""ע להיות ש""ש היינו אף את חיובי הש""ש בשבועה או שמא הוא קיבל ע""ע רק את חיובי התשלומים של ש""ש בגניבה ואבידה אך לא חיובי השבועה של ש""ש - שהרי לש""ח מספיק מה שנשבע שהוא לא פשע. והמהר""א ששון הכריע שחייב [נתיה""מ להלן סימן ש""א]                                       ודעת הקצוה""ח, שזה תלוי לפי לשון ההסכם שהם סיכמו - שאם רק סיכמו שהוא מתחייב לשלם בגנו""א, ודאי שהוא פטור לישבע על האונס, אבל כשההסכם ביניהם היה להיות כמו ש""ש, חייב אף לישבע על האונס - וכדין ש""ש."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פועל שהשאיל למעביד שלו [-לבוס] מקדחה ששייכת לו, ונאבדה המקדחה לבוס: 1]האם חייב המעביד לשלם לפועל על המקדחה? ומה הטעם?  2]האם צריך המעביד לישבע שנאבדה המקדחה? ומה הטעם?	"1]פטור המעביד - שכך גזרה התורה שיש פטור של בעליו עמו - שאם בעלי הפקדון היו שכורים או שאולים למי שמקבל ע""ע שמירה, אין חיוב לשומר.                                      2] נחלקו הפוסקים, הש""ך לעיל [סימן ס""ו]  סובר, שפטור, כי הגדר בבעליו עמו הוא שאיננו שומר כלל, והנתיה""מ מביא רמב""ן  שחייב - כי הוא שומר  ולא פטרתו התורה אלא מתשלומים - וכדכתיב"" אם בעליו עמו, לא ישלם"" אך לא משבועה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעל-הפקדון בא לבקר את השומר ופשע השומר בפקדון בפני הבעלים, האם פטור השומר - מדין ""בעליו עמו""? ומה הטעם?  ומה הדין אם לאחר שנתנו  לו הבעלים לשמור, שכרו את השומר לעבוד אצלו ופשעו הבעלים בפקדון, האם הם יהיו פטורים מדין ""בעליו עמו""?"	"לא, כי הפטור של ""בעליו עמו"" תלוי בזמן ההפקדה - שכשבזמן ההפקדה היו בעלי הפקדון שכורים או שאולים לבעל הפקדון, אבל כשבזמן ההפקדה לא היו בעלי הפקדון שכורים לשומר, חייב השומר אע""פ שבזמן הפשיעה עצמה היו עמו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רועה העלה את הבהמה להר ומתה הבהמה, מה הדין כשהמרעה בהר יותר טוב מהמקום שהיתה רועה? ומה הדין כשהמרעה בהר לא יותר טוב?	"כשהמרעה יותר טוב, פטור [סמ""ע ומקורו מהגמ']              כשהמרעה אותו דבר, חייב - כי היה אסור לרועה לסכן את הבהמה ולהעלות אותה בהר."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף ט/ס""ק יח/סעיף י"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] בזמן הגמ' ששמירת-הכספים היתה רק בקרקע נתנו לו לשמור בעש""ק על כסף אך כיון שההפקדה היתה בעש""ק פטרוהו לקוברם בקרקע - עד מוצ""ש, ובמוצ""ש ג""כ מצינו אופן שאיננו חייב מיד לקוברם, והוא: לשו""ע כשבעל-הכסף הוא ת""ח ולרמ""א כשהשומר הוא ת""ח - ומשום שיתכן שהבעלים צריך חלק מהכסף לקנות בו יין להבדלה וכן שהשומר טרוד להשיג לעצמו יין.           מה הדין כשבמוצ""ש אחרי שעבר הזמן שהשומר היה יכול להבדיל השומר לא טמן את הכסף ונגנב הכסף אך יש לנו ספק האם נגנב בזמן שהיה פטור לקוברו - עד שעבר זמן ההבדלה או רק אחרי זמן ההבדלה?                     2]מה הדין כשנתנו לשמור על כלי שבזמן קבלת השמירה היה שוה 1000 ולא שמרו ובזמן שנאבד היה שוה 2000 אך יש לנו ספק האם הוא נאבד לפני שהתייקר או אחרי,   כמה ישלם?"	"1.חייב כי זה ספק האם פשע והתרוה""ד מחייב מדין מתוך שא""י לישבע [הגרעק""א] ויל""ע לדעת הב""י להלן סימן ש""מ שחולק על התרוה""ד האם יהיה חייב, וד""ז תלוי בטעם הב""י שיבואר שם, שי""א משום שס""ל של""א מתוך בשומרים, ולפי""ז ה""נ יהיה פטור, וכן לפי 2 ההבנות של הקצוה""ח משום שס""ל שספק אי""ז נחשב לכפירה או שאזיל לשיטתו שפשיעה הוא רק גלגול ול""א מתוך על גלגול, ה""נ יהיה פטור כי אנו מדברים על ספק בפשיעה ואי""ז כפירה וגם אי""ז עיקר השבועה לדעת השו""ע, אך לפי הנתיה""מ  שמשום שס""ל שלא הו""ל למידע האם מתה מחמת מלאכה, ולפי""ז הכא הו""ל למידע האם פשע ולכן אף הב""י יודה שיהיה חייב.                2. מעיקר-הדין היה צריך להיות שישלם את הזול - כי השומר מוטל עליו לברר מה אירע אך לא מתי נאבד ולא שייך בזה מתוך. [הגרעק""א להלן סימן רצ""ה]      אך מ""מ מביא הגרעק""א שהמהר""ם בר ברוך כתב באופן הזה שישלם את היקר - ומשום סברא מיוחדת -שמדין חזקה אנו תולים שהכלי נאבד יותר מאוחר. [ומציין הגרעק""א את ת' מוצל-מאש - ששם הוא מקשה למה לא נאמר שמדין חזקת-ממון לא נוכל להוציא יותר מהזול, ומתרץ, שכיון שמוציאים ממנו ממון  לא מעמידים על חזקת-ממון.]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף טז	יש חילוק בדין בין 2 המקרים	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתנו לשמור כסף 1] באיזה אופנים יכול לשומרו? 2] כיצד ישמור כשנתנו לו לשמור כשהוא הולך בדרך? וכשהוא נמצא באמצע-הדרך ורוצה לישן?      3] מהו אופן השמירה כשנתנו לו כסף בשביל להתעסק בו?	"כמו מנהג המקום והזמן לשמור כסף, ובזמן הגמ' במקום שמצוי גנבים, היו מטמינים בתוך עומק האדמה - כשהכסף מכוסה שיעור טפח אדמה.             2.מניחו ע""ג בטנו או כשהכסף קשור בזרעותיו, כשהולך לישון - מתחת לראשו.    3.פטור לקוברו באדמה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מלוה קיבל מגוי משכון לחובו והמשכון יותר שוה מהחוב והמלוה נתן לחברו לשמור על המשכון וחברו פשע בשמירה ונאבד המשכון וכבר עבר זמן-הפרעון והמלוה היה אמור להרויח מהמשכון שהוא היה שוה יותר מהחוב, כמה ישלם השומר למלוה קרן-החוב/ קרן+ריבית?	"הגרעק""א מביא בשם המהר""ם פדאוה שא""צ לשלם לו אלא את קרן-החוב,           וצ""ב הטעם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עובד בחברה קיבל רשות מהבעה""ב שלו להניח את כלי העבודה הפרטיים שלו במחסן.    לימים, כבה החשמל של מקום-העבודה וכדי לתקן את החשמל, נעזר המעביד בכלי-עבודה של עובדו המאוחסנים ברשותו, ואח""כ החזירם למקום שאיחסנם.   כעבור חודש נפרץ המחסן ונגנבו כל כלי-העבודה שאיחסן עובדו, האם חייב הבעה""ב לשלם לעובדו על הכלים?"	"על כל הכלים שלא השתמש בהם, לכו""ע פטור כי אע""פ ששלח""י במקצת מחייבת על כולו, איננו חייב על הכלים שלא תיכנן להשתמש בהם,         ולגבי הכלים שהשתמש בהם, נראה שהוא חייב לשלם על הכלים שהשתמש בהם מדין שואל שלא מדעת."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שומר פשע ואירע נזק שחייב לשלם עליו והשתנה המחיר של הפקדון ג' פעמים - בזמן קבלת-השמירה היה שוה 100 ובזמן הפשיעה היה שוה 200 ובזמן שאירע הנזק לפקדון היה שוה 300, כמה ישלם [נתיה""מ]?    וכמה ישלם כשלא התייקר מזמן הפשיעה עד שעת הנזק?"	"300 - כמו השווי של הפקדון בזמן שאירע לו הנזק.[נתיה""מ]     וכשהשווי של הפקדון בזמן הנזק כמו השווי של שעת-הפשיעה, ישלם 200."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]שומר שחייב לשלם, מאיזה מין קרקע חייב לשלם - מעידית או מזיבורית?  2]כשהשתנה השווי של הפקדון, האם משלם כמו השווי של הפקדון בזמן קבלת השמירה או כמו השווי שהיה בזמן שמחייב אותו לשלם?	1.משלם מעידית.   2.כמה שהפקדון שווה בזמן שמחייב אותו לשלם.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ביקשו ממנו לשמור ואמר אחד מהלשונות הבאים: 1]הנח לפני. 2]הנח. 3]למה לא אקבלנו. 4]אתן עיני בו. 5]אקבלנו ולא אירע בו נזק.6]הנח לפניך או הבית לפניך - וקיבל ע""ז שכר. 7] הנח כאן.    באלו לשונות יש בהן קבלת שמירה ובאלו לשונות לא? 8] ומה הדין כשביקש ממנו לשמור והניחו לפניו אך הוא שתק ולא השיבו ולא לקחו בידו, האם יש בזה קבלת-שמירה?"	"1]כן.     2]בעיא דלא איפשיטא, ולכן פוסק השו""ע שלא קיבל עליו שמירה, וכתבו שלשיטת השו""ע לעיל [סימן ר""ב] שבכל בעיא שלא איפשטא מהני תפיסה, ה""נ תועיל תפיסה.     3]כן.       4]לא.      5]כן.         6]לא, [והרי זה כמו שאמרו בגמ' על ""הנח לפניך""] וקבלת השכר היא על הסכמתו שיהא מונח חפציו בביתו, שזה כמו הנח לפניך.          7]כנ""ל בתשובה 2 [ט""ז].          8] לא, כי אין הוכחה שהתכוון לקבל שמירה.[נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ביקשו ממנו לקחת עמו חבילה למקום אחר שאליו הוא נוסע ואמר ""הנח"" והניחו לפניו את החבילה ונסע עמה בלי לנגוע בה, האם קיבל על עצמו לשמור? ומה הטעם? והאם הוא חייב בשמירתו? ומה הדין אם הרים את החבילה?"	"אמנם הוא קיבל ע""ע לשמור, והטעם בזה משום שבזמן שקיבל את החבילה, הוא יודע שהבעלים לא יכולים לשומרו - שהרי הוא מוליך את החבילה למקום שהבעלים לא נמצאים, ולכן יש אומדנא שקיבל על עצמו לשמור.[סמ""ע ונתה""מ] אבל כיון שאנו פוסקים ששומר צריך לעשות מעשה קנין כדי שיחול עליו דין שומר והוא לא עשה מעשה קנין - אפילו אם הוא יפשע בשמירת החבילה הוא יהיה פטור על מה שיקרה לחבילה, ורק אם הוא יזיק את החבילה, נוכל לחייבו מדין מזיק. <br>ואם הרים את הפקדון - כיון שנתכווין לקבל ע""ע לשמור וגם הרים, עשה קנין לשמירה וחייב בשמירתו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היה במקום שאינו משתמר ובקשו ממנו לשמור ואמר הנח, האם קיבל לשמור?	"נחלקו הראשונים והביא הרמ""א את ב' השיטות ולומד הרמ""א שפסק הרא""ש שקיבל לשמור, והביאו הרמ""א להלכה - כפי הבנתו בדברי הרא""ש."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף ב	האם תשובתך מוסכמת לכל השיטות	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתנו לו בגדים לשמור והניחם בתוך תיבה שיש בה אוכל ובאו עכברים וקלקלו את הבגדים,    באיזה אופן פטור?      ובאיזה אופן חייב?	"כשיש מים באזור שהיתה מונחת התיבה, פטור, כי הדרך של העכברים לקלקל רק מכח צמאון, ואם לא היה מים באזור התיבה, חייב.  ואם הניח את הבגדים בתיבה שאין בה אוכל, פטור.  [ובערוה""ש הביא י""א שחייב אף בזה.]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שומר שהיה לו רעיון יצירתי והניח את הפקדון שם שהוא מקום שהגנבים לא יעלו על דעתם שמונח שם דבר וגנבוהו,            האם חייב?	"פטור. [מהרי""ק ותרוה""ד המובאים בב""י [י""ט] ובדרכ""מ [סוף ס""ק ח'] אך יל""ע  - דשמא  היינו רק משום שהם מדברים על ש""ח שחייב רק בשמירה פחותה  אבל ש""ש שחייב בגנו""א ובשמירה מעולה, אף לשיטות הראשונים שש""ש פטור בגינבת-אונס שמא יהיה חייב, כי ש""ש צריך יותר להעלות על דעתו - כמו שמצינו להלן סימן ש""ג כשדיבר על גנב כדי להפחידו ומחמת זה בא הגנב, ש""ש חייב וש""ח פטור , וצ""ע ."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שומר או שואל שהחזירו את הפקדון לאשת הבעלים ופשעה בשמירת הפקדון, האם חייבים השומר והשואל? ומה הטעם?	שומר, פטור, שואל חייב - כיון שכל הנאה של השואל, מצופה ממנו שיחזיר למשאיל בעצמו.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"חסידים של אדמו""ר רצו שהזהב שלהם יהיה שמור ע""י האדמו""ר  וקיבל  האדמו""ר את הזהב וכל החסידים יודעים שהמשב""ק שומרו ולא האדמו""ר ופשע המשב""ק בשמירת הזהב: 1]האם האדמו""ר שקיבל את הזהב חייב לשלם? ומה הטעם? 2] כשאין מי שישלם, האם יכולים החסידים לחייב את האדמו""ר?"	"1] 2] כשידוע לכל שהאדמו""ר הוא לא השומר אלא המשב""ק, אין שום חיובי שמירה על האדמו""ר -  והגדר בזה, שזה נחשב כמו שהבעלים מסרו למשב""ק או למי שממונה על ידו, ולכן גם כשאין מי שישלם, פטור האדמו""ר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שומר מסר לשומר אחר שלא כדין ובאו עדים ששמר כראוי ונאנס הפקדון אלא שגם העידו שהשומר הב' שלח יד בפקדון לפני שהפקדון נאנס, האם חייב  השומר הראשון? ומה הטעם?	"מחלוקת ראשונים, הריטב""א סובר שמחייבים על שליחות יד רק  כשהשומר הא' שלח יד ולא על שליחות יד של אחרים ואפילו כשהם באו על ידו, והרא""ש סובר - וכך פוסקים הקצוה""ח והנתיה""מ, שחייב, כי זה נחשב לפשיעה - שמסר את הפקדון למי שיגזלנו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הקונה חפץ בחנות ואמר הקונה למוכר שמשאירם כאן עד שיבוא אח""כ: 1] באיזה אופן לא קיבל לשמור?                  2]ובאיזה אופן [1 מתוך 2] קיבלו הבעלים לשומרו, ואיזה דרגת שמירה?"	"1.בסתמא לא ואף בזבינא דרמי על אפיה אם שילם.    2.א]כשלא נותנים לקחת  את החפץ עד שישלם הוי שומר שכר - שהרי שומר את החפץ כדי לבטח את עצמו בתשלום-הקניה, ב]בזבינא דרמי על אפיה יש סברא נוספת לחייבו אך רק כשעדיין  לא שילם, והוא מחמת שיש הנאה למוכר למכור מוצר שהוא רמי על אפיה.[נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיבל לשמור על עט למשך שבוע ובזמן קבלת-השמירה השווי של העט היה 15 ש""ח ואחרי כמה ימים נוצר מחסור [בפירמה של העט הזה] והתייקר העט ל25 ש""ח והשומר איבד בפשיעה את העט, כמה ישלם? ומה הטעם?"	"ישלם 25 ש""ח, הקצוה""ח מההלכה הזו הביא ראיה לדעת המהרש""ל שבסתמא השומר מקבל ע""ע לשלם כמו השווי האמיתי של הפקדון ורק אם הבעלים הטעו את השומר בשווי של הפקדון, פטור השומר לשלם את השווי האמיתי של הפקדון,<br>אבל יתכן לחלק שגם אם נאמר שעליו לשלם רק כמו שהוא סבר ששוה הפקדון אבל סתם אדם שמקבל לשמור כיון שהוא יודע שלפעמים מתייקר המחירים, הוא לוקח ע""ע את האחריות שאם הפקדון יתייקר הוא ישלם כמוה שהוא יהיה שוה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיבל לשמור בחינם על ס""ת למשך שנה וביום-הפורים נכנסו אליו הרבה מבקרים ונגנב הס""ת, האם חייב לשלם על הס""ת? ומה הטעם?"	"כן  - כי אע""פ שהיה רק ש""ח וש""ח פטור מגניבה, כתב התרוה""ד וכך פוסק הרמ""א שהכנסת בנ""א במקום שבו נמצא הפקדון, היא נחשבת לפשיעה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שומר שמסר לשומר ונגנב מהשומר הב', אך לשומר הא' היה פטור של ""בעליו עמו"", האם זה גם פוטר את השומר הב'? ומה הטעם?"	"לא - כי כשמסר לאחר, זה נחשב כמו שהזיק לכלי, ולכן אע""פ שהוא פטור מחיובי שמירה, איננו פטור על היזק. [כס""מ וכעי""ז בסמ""ע ס""ק מ""ח]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נתנו לו לשמור על כסף וכשהלך לישון הניח את הכסף תחת ראשו ובזמן שישן גנבים דחפוהו וגנבו את הכסף, האם חייב לשלם על כל הכסף: 1]כשהוא ש""ח? 2] כשהוא ש""ש?"	"1. פטור - כי  המקום שבו הניח את הכסף הוא מקום ששם הוא מחוייב ע""פ ההלכה להניח בזמן שהולך לישון.<br>2. חייב ומשום 2 טעמים, 1]היה אסור לו ללכת לישון - שהרי אף בזמנים שבנ""א רגילים לישון, לש""ש אסור לישון.        2]נחלקו הראשונים האם ש""ש חייב בגניבת-אונס ולשיטות שחייב, גם בעובדא הזו יש לחייבו - כי סו""ס אין זה יותר מאונס בגניבה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מינו אותו להוליך כסף והניחו ביחד עם כספו ונאבד, האם חייב לשלם? ומה הטעם?	"דעת השו""ע שחייב, משום שעליו להחזיק בידו את הכסף או כשהוא קשור כראוי ע""ג בטנו, דעת המהרשד""ם וכך פוסקים הש""ך והנתיה""מ שפטור."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצא/סעיף כ	שים לב האם תשובתך מוסכמת	
